באחד העיתונים פורסם,שלפי בדיקה שנערכה , מספר המשתמשים ברטלין עלה ב-4 השנים האחדונות בכמה עשרות אחוזים. לאחר שקראתי את הנתון אני שואל למה זה עלה? הרי זה טיפול ממולץ כמעט בכל בית ספר כטיפול יעיל בתופעה. כשאתה מסתכל על הדברים אתה מגלה שמעבר למתן רטלין הרבה לא נעשה. מה שכן נעשה זה להרחיב ואת תחומי ההגדרה,על נושאים שעד לפני מספר שנים לא היה עולה על הדעת להתיחס אליהם כהפרעה. בתי הספר שהם היצרנים הגדולים ביותר של משתמשי רטלין,נמצאים בלופ משל עצמם. לטפל בתלמידים הללו אין להם יכולת ,אם יודו בכך יאבדו תקציבים ועובדים,יועצים,סייעות,וכדומה.. שהם נעזרים בהם גם למשימות נוספות בבית הספר.המערכת מנחיתה דרישות ויעדים, המנהלים נחושים לעמוד בהם ובין לבין התלמיד "נמעך".הרי למענו המערכת קיימת,לא!? מתי יהיה להם זמן לעצור ולהפנים שתלמיד שמפריע או לא מקשיב,הוא לא צרכן רטלין?? הוא זקוק לתשומת לב . אבל,אין זמן יש יעדים מטרות שצריך לעמוד בהם. כמעט כל תלמיד בעייתי עם קצת תשומת לב ואהבה עובר כל מכשול!!
אבנר חי - סדנאות אישיות http://www.avnercahi.com
